יום חמישי, 16 בפברואר 2012

"כוחן המבהיק של ההתנסות וההגשמה"

טולקו אורגיין רינפוצ'ה
היום הוא יום השנה לפטירתו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה מן העולם. כדי לציין מאורע זה, בדומה לפעם הקודמת, בחרנו לפרסם בבלוג שלנו דברים שנישאו לזיכרו, והפעם מאת בנו המורה הגדול ציקיי צ'וֹקְלִינג רינפוצ'ה.
(תרגום לעברית: שלמה שנטידווה שפרינגר)


"כוחן המבהיק של ההתנסות וההגשמה"


ברצוני לספר לכם את סיפור חייו החיצוני, הפנימי והפנימי ביותר של אבי ומורי, טוּלְקוֹ אוּרגְיֵין רינפוצ'ה. אתאר את מה ששמעתי במו אוזניי וראיתי במו עיניי. כמובן שלא פגשתי אותו כשהיה צעיר, אבל שמעתי סיפורים רבים, ובאופן אישי היכרתי אותו בחייו המאוחרים. אחת מאיכויותיו המיוחדות הייתה החמימות שלו. לבו היה מלא באהבה וחמלה עצומות. אפילו במובנים חברתיים רגילים, הוא באמת היה בעל אופי טוב וכל כוונותיו היו רק לעזור לאחרים. הוא היה בעל מחשבה פתוחה, רחבה וחובקת-כל. כך אדם נורמלי ורגיל היה מתאר אותו. כשהיה ילד קטן, קיבל רינפוצ'ה מאביו, צִ'ימֵיי דוֹרגֶ'ה, את ההדרכות של ההצבעה-הישירה. מאוחר יותר כשתיאר את התנסותו אמר, “הגשמתי את פניה הטבעיות של תודעתי הלכה למעשה.” טולקו אורגיין רינפוצ'ה רחש כבוד עצום לשלוש אבני-החן. הוא אמר שמכל המורים הבודהיסטיים, היה זה שאקיהמוני-בודהה שריתק לראשונה את תשומת-לבו בכך שעורר בו אמון ודבקות עצומים. באותה המידה גם נגעה ללבו הדהרמה, התורה שמסר, ורחש כבוד רב לסנגהה, הקהילה המשמרת את התרגולים של הדהרמה.

מבין המורים הגדולים של שושלת הקָאגְ'יוּ, הוא רחש חיבה עמוקה למִילָארֶפָּה, והאמון שנתן בו היה עצום, ומבין המורים הגדולים של הנִינְגמָה, היה זה לוֹנְגצֶ'ן רַבְּגַ'ם. רק מלשמוע את שמותיהם של שני המורים הגדולים הללו, הייתה גואה בו דבקות טהורה שמילאה את עיניו בדמעות וסימרה את שערות גופו לכל אורכן.

משנותיו הראשונות, הוא החשיב כמורי-השורש שלו את סָאמְטֶן גְיָאטסוּ, את אביו צ'ימיי דורג'ה, ואת קְיוֹנְגטרוֹל רינפוצ'ה, מורה גדול ממחוז קהָאם. הוא גם התחבר אל גַ'מגוֹן קָארסֵיי קוֹנְגטרוֹל, בנו של קָאקיָב דורג'ה, הקארמפה ה-15. ממנו טולקו אורגיין רינפוצ'ה קיבל בשלמותו את הרִינצֶ'ן-טְרֶדזוֹ, האוצר הגדול של הטרמות היקרות. כמו כן, טולקו אורגיין רינפוצ'ה החשיב כמורה-השורש שלו גם את רָאנְגג'וּנג רִיגפֵּיי דורג'ה, הקָארמַפָּה ה-16. ההערכה שחש לקארמפה ה-16 הייתה לא פחותה מזו שהיה חש אילו היה בנוכחותו של הבודהה עצמו. הוא מעולם לא החשיב את הקארמפה כאדם רגיל בגוף גשמי העשוי בשר ודם. לכן, כשהקארמפה הטיל עליו משימה, בין אם הייתה זו משימה רוחנית או ארצית, לא היה מהסס ולו לשבריר של שניה כדי למלא אחר מבוקשו ל מורו. היה זה בדיוק כפי שנָארוֹפָּה שירת את המורה ההודי הגדול טִילוֹפָּה. כשטילופה היה אומר, “אם מישהו היה באמת תלמיד שלי, הוא היה קופץ מראש הצוק הזה!” נארופה קפץ ללא היסוס. כמובן שהוא נפגע קשות, אבל טילופה השיב את גופו למצבו הקודם. נארופה עבר מבחנים רבים כאלה. באופן דומה, טולקו אורגיין רינפוצ'ה היה מוכן להקריב את חייו כדי למלא אחר כל משאלותיו של הקארמפה. אנשים שהכירו אותו מקרוב היו עדים לדבקותו יוצאת-הדופן.

הקָארמַפָּה ה-16
באשר לגְיָאלוָונג קארמפה, הוא נתן בטולקו אורגיין רינפוצ'ה את האמון הרב ביותר כיוון שבתפישתו הטהורה ראה אותו כצ'וֹגיוּר לִינְגפָּה או כגורו צ'ווָֹאנג בעצמם. פעמים רבות בנעוריי, בעודי שוהה במנזר רוּמטֶק, שמתי לב שבכל פעם שהקארמפה קיבל מכתב מאבי מייד היה מניח אותו על קודקודו לפני שפתח לקרוא בו. הייתי מתפלא, “מדוע הוא מתייחס למכתב של אבא כמשהו כל כך מיוחד?” באותו אופן טולקו אורגיין רינפוצ'ה ראה את הקארמפה כתמצית התגלמותם של כל מורי הקאג'יו הגדולים – וָג'רָהדְהָארָה, טילופה, נארופה, מָארפָּה ומילארפה. באופן כזה היו יחסיהם כל כך קרובים, כאב רוחני לבנו. אלה הדברים שאני זוכר משהותי עם הקארמפה במנזר רומטק. כשהקארמפה ה-16 נזקק למַנטְרָהדְהָארָה (מומחה מיומן של הוג'רהיאנה) כדי לבצע טקסים מיוחדים, הוא עמד על כך שרק טולקו אורגיין רינפוצ'ה יבצע אותם ולא אף אחד אחר.

מבין המורים הגדולים של אסכולת הנינגמה, טולקו אורגיין רינפוצ'ה היה קרוב אל דִילגוֹ קְיֵינטְסֶה המנוח. הצורה הטובה ביותר בה אוכל לתאר את יחסיהם היא כתודעות בלתי נפרדות – כאילו היו אב ובנו. דילגו קיינטסה היה מבקש מאבי שיתיר כל ספק או יבהיר כל נושא שיש לגביו אי-וודאות, וטולקו אורגיין היה מנצל את ההזדמנות ומרחיב את הסבריו אודות אי-שניותה (הנון-דואליזם) של המודעות אפילו עוד יותר. הכבוד וההערכה ההדדיים הטהורים שחשו האחד כלפי השני היו עצומים. דילגו קיינטסה ראה את טולקו אורגיין כגורו צ'וֹוָאנג וטולקו אורגיין ראה את דילגו קיינטסה כמַנג'וּשְרִי.


דוּדג'וֹם רינפוצ'ה
הרשו לי להזכיר גם את קְיַבְּגֶ'ה דוּדג'וֹם רינפוצ'ה, המורה הגדול שהיה עמוד-התווך של אסכולת הנינגמה של התרגומים המוקדמים בתקופתנו שלנו. האיש המלומד והמוגשם הזה קיבל את החניכות וההסמכות לטֶרמָה של צ'וגיור לינגפה דְזוֹגצֶ'ן-דֶסוּם, שלוש המחלקות של השלמות הגדולה, מהרינפוצ'ה שלנו בלְהָאסָה. מאוחר יותר דודג'ום רינפוצ'ה אמר: “טולקו אורגיין רינפוצ'ה הוא בן-הלב הנוכחי של צ'וגיור לינגפה, הן בדהרמה והן בשושלת המשפחתית. הוא אדם שהעוצמה והכוח של ההגשמה שלו הבשילו לחלוטין. במונחים של רמות הדזוגצ'ן, הוא עבר דרך ארבעת החזיונות והשיג את השלב האחרון הידוע כ 'מיצוין של התופעות וההמשגות'. במילים אחרות, הוא אדם שהביא לשלמות מוחלטת את העוצמה הגדולה של המודעות הטהורה הראשונית. אדם כזה הוא אכן נדיר.”

באופן דומה ניוּשוּל קֶהן רינפוצ'ה העריך עמוקות את אבי. פעמים רבות העיר ואמר שבזמנים אלה נדיר מאוד למצוא אדם שהגשמתו את הדזוגצ'ן כל כך עמוקה. כך דיברו גבוהות מורים גדולים מלומדים ומוגשמים רבים בשבחו. אולם איך טולקו אורגיין התנהג? מזונו היה פשוט, הוא לבש בגדים פשוטים, וישב על מושבים פשוטים ונמוכים.

טולקו אורגיין רינפוצ'ה הדריך מאות רבות של תלמידים זרים, ומסר לרבים מהם את הקוּנזָאנג-טוּקטִיג הקדוש. פעמים רבות שיעורים אלה הועברו כסמינרים שנתיים אותם לימד יחד עם צ'וֹקִי נִימָה רינפוצ'ה. במהלך הסמינר צ'וקי נימה רינפוצ'ה הציג למשתתפים את תורתו של הבודהה, ובסיומו טולקו אורגיין רינפוצ'ה מסר את ההדרכות של ההצבעה הישירה. רבים היו אלה שטעמו מן השחרור, ורבים היו אלה שזיהו את טבע תודעתם וזכו בהבנה עמוקה.

באופן אישי, תמיד תהיתי איך ייתכן הדבר בהתאספויות גדולות, כיוון שבאופן מסורתי ההדרכות של ההצבעה הישירה נמסרות לקבוצות קטנות. שאלתי בעניין זה כמה מורים גדולים, ואלה היו הדברים שאמרו לי: ברגע שכוחה של המודעות הגיע לשלמות באמצעות הדרך, כמה סימנים מופיעים באופן אוטומטי; למשל, 'שלוש ההתלקחויות המתפרצות' ו 'שלושת הממגנטים'. אלה מובילים להתלקחויות המתפרצות של ההתנסות, ההגשמה והסַמָאדהִי. בגלל עוצמתה של מודעותו הנון-דואלית של רינפוצ'ה, כוחן של התנסותו וההגשמה שלו פרצו בהתלקחות ולהטו בבוהק. כך התאפשר לאחרים להתנסות בטבעה האמיתי של התודעה. הדבר מזכיר לי את מילותיו של מִיפּהָאם רינפוצ'ה: “באמצעות ברכות ההגשמה של השושלת המוחלטת החודרות אל לבנו, מי ייתן ונשיג את ההעצמה העילאית של מופעה של המודעות.”

בגלל הגשמתו של טולקו אורגיין את השושלת המוחלטת, ביטוייה של המודעות כברכות השתלבה יחד עם הפתיחות שנוצרה באמצעות אמונם של התלמידים. צירוף מקרים זה אפשר לרבים מהם, ללא קשר לרמתם או יכולותיהם, לזהות את טבעה של תודעתם ברגע אחד. כך ללא ספק קרה למאות רבות של תלמידים. זו הייתה דרכו המיוחדת של רינפוצ'ה להיטיב עם אחרים.

במהלך השנים רינפוצ'ה העניק הדרכות של הנגוֹנדְרוֹ, התרגולים המקדימים, ושל הסֶמטְרִי, ההדרכה להבנה ואימון של טבע-התודעה, לאנשים מקומיים וגם לזרים. הוא באמת סובב את גלגל הדהרמה כל חייו.
ישנם אנשים התוהים מה היה התרגול העיקרי האישי של רינפוצ'ה. אנחנו רק יכולים להניח מה הם היו מתוך ההדרכות שמסר לנו. למשל, הוא תמיד היה אומר, “לא משנה מה תעשו ובאיזה מצב תהיו – בין אם אתם הולכים, יושבים, אוכלים או שוכבים – תמיד השהו את תשומת-לבכם בטבעה הנון-דואלי של התודעה. זה הכל!” זה היה תרגולו העיקרי: פשוט להישאר במודעות העירומה של הדהרמהקָאיָה.

יום אחד, זמן קצר לפני שנפטר מן העולם, הלכתי אליו כדי לבקש ממנו את הבקשה הבאה: “עלינו לבצע טקסים מסוימים כדי לתמוך בבריאותך. עליך להישאר למעננו, למען הדהרמה, ולמען כל היצורים החיים.” “אין לך מה לדאוג בגללי,” אמר בחיוך, “לא אמות בשנתיים הבאות.” למרות שמצב גופו היה גרוע למדי וקרוב לוודאי שחש ברע, הוא באמת יכול היה לצחוק ולהתבדח על מותו המתקרב, ללא שום פחד או דאגה. הוא היה יוגי אמיתי שתמיד היה שמח ושליו אפילו על סף המוות – ללא שמץ של ייאוש או הצמדות לדבר. בחודשי חייו האחרונים שהיתי עימו בנָאגִי-גוֹמפָּה. כיוון שהביא את ההשקפה לשלמות, אף-פעם לא הראה סימנים של חרדה או פחד. כזה יוגי דמוי-שמיים היה. אני חש בר-מזל שבכלל יכולתי לפגוש אדם כזה.

כאן אמסור כמה מנקודות עיקריות שלימד אותנו, תלמידיו, לפני שנפטר מן העולם. כל רגע שעובר מקרב אותנו אל מותנו. אף לא אדם אחד בעולם הזה חי לנצח. ברגע בו נולדנו, מותנו מובטח. אף-על-פי-כן, אם אנחנו מתרגלים בכנות, בוודאי שתהיה לנו תועלת גם בחיינו אלה וגם בחיינו הבאים. זה היה אחד משיעוריו – ההשראה שנסך בתלמידיו לתרגל באמצעות העמדתם פנים אל פנים עם עובדת היותם בני-תמותה.

כשכבר היינו תחת השפעת מציאותו של המוות, אמר לנו, “אל תתייחסו למטרות ארציות חסרות-תוחלת כאילו היו בעלות ערך!" כך לימד אותנו את ארבעת משני-התודעה: הקושי בהשגת החירויות והשפע של הלידה האנושית יקרת-המציאות, הארעיות שסיבתה בוודאותו של המוות, הסיבות והתוצאות של פעולותינו הקרמתיות והאיכות המכאיבה של הקיום הסמסארי.

עיקרי המבנה של שיעוריו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה היו ארבע הדהרמות של גַמפּוֹפָּה, הזהים לארבעת שיעוריו של לונגצ'ן רבג'ם, ואלה הן: הפניית המחשבה אל הדהרמה, הפיכת תרגול הדהרמה לדרך, הדרך מבהירה ומפזרת את הבלבול והבלבול שמפציע והופך לחוכמה. בהקשר של הנקודה הרביעית – הבלבול המפציע וההופך לחוכמה – בדרך כלל היה מעניק את הדרכות ההצבעה-הישירה.


הדרכות המהות של הדזוגצ'ן מהוות את התמצית של התורה הבודהיסטית. דרכו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה בהענקת הדרכות אלה הייתה מדויקת, פשוטה, ומובנת, יחד עם תשומת-לב מעודנת, חמימה ומברכת. כך מסר את המהות העמוקה של הדהרמה והצביע ישירות על טבעה של התודעה לאנשים רבים בעת והעונה אחת, כשהוא מבטיח את שחרורו הזמני של זרם הוויתם. זוהי התוצאה של השגת שלמותה של ההשקפה, ובכך לא היה מי שידמה לו.

לעיתים קרובות היה אומר לתלמידיו, “הכל ארעי, ואין דבר חולף שראוי לנהות אחריו ולכמוֹהַ אליו. אבל אם ניישם בכנות את הדהרמה, אין ספק שהיא תעזור לנו, בחיינו אלה ובחיינו הבאים.” הדהרמה הייתה עיקר שיעוריו ומורשתו!

פעם שאלתי אותו מהו התרגול החשוב ביותר בשבילי ובשביל תלמידים אחרים. תשובתו הייתה, “הדבקות והחמלה הן החיוניות ביותר!” הוא הדגיש שכשמקבלים את ההדרכות של ההצבעה-הישירה דבקות וחמלה הכרחיות לזיהוי טבעה של התודעה. ובמילותיה של אימרה מפורסמת: “באדם סגור לא תתהוונה איכויות טובות, כפי שזרע חרוך לעולם לא ינבט.” ברגע שיש לכם את האמון שמאפשר לכם את הפתיחות לראות את המורה המעניק את הדרכותיו העמוקות כאילו היה הבודהה בעצמו, המסירה של השושלת המוחלטת תוכל להתממש בהצגת טבע ההגשמה ובזיהוי המודעות הנון-דואלית ללא שום שמץ של ספק. לכן, ראו את הדבקות כבעלת חשיבות עליונה.

לעיתים קרובות טולקו אורגיין רינפוצ'ה היה משתמש באימרה, 'ריקות הספוגה בחמלה.' הוא נהג לומר, “כל היצורים המרגישים ללא יוצא מן הכלל היו בעבר, ולכן הם גם עכשיו, הורינו. טפחו חמלה חובקת-כל! במסורת הוַג'רָהיָאנָה שלנו, דבקות וחמלה הן החשובות ביותר.”
צ'וֹגיוּר לִינְגפָּה

הוא גם אמר לי שעל התלמידים הרוצים לתרגל את הצ'וֹקלִינג טֶרסָאר, ובמיוחד את התורות של הבָּארצֵ'יי-קוּנסֶל והקוּנזָאנג-טוּקטִיג, חייבים לעבור את הנתיב השלם של התרגולים המקדימים (נגונדרו), של החלק העיקרי ושל התרגולים הנוספים. “די יהיה רק התרגול של הנגונדרו לבדו,” לעיתים קרובות היה אומר, “וזאת משום שהנגונדרו עמוק אפילו יותר מהחלק העיקרי. אדם שבכנות יעבור דרך 'ארבע הפעמים של מאה-אלף התרגולים' יטהר את פעולותיו הגופניות הנלוזות באמצעות ההשתחוויות ארצה, את דיבוריו הנלוזים באמצעות המנטרה של וג'רהסַטוַוה, את פעולותיו המנטאליות הנלוזות באמצעות העלאת מנדלה כמנחה ואת כל אלה יחדיו באמצעות הגורו-יוגה. הסיבה לכל זאת היא בכך שעלינו לטהר את הפגמים ולאסוף את המצבורים. למרות שאפשר לזכות במבט חטוף בטבעה של הריקות ללא היטהרות, בגלל הקרמה של העבר ונסיבות חיינו הנוכחיות, ההצצה החטופה תיעלם במהרה ותישכח. לכן אל תשלו את עצמכם; בבקשה התמסרו בכל מאודכם לתרגול הנגונדרו.”

טולקו אורגיין רינפוצ'ה חזר על דברים אלה שוב ושוב. ברגע שאתם מאפשרים לתרגולים המקדימים להשפיע באמצעות טיהור פגמיכם, או-אז תוכלו באופן אוטומטי לזהות את טבע-התודעה והגשמתכם את ההשקפה תתגלה יותר ויותר.

נקודה חשובה אחרת שנהג להדגיש הייתה זו: "אמרו לכל תלמידיכם לשמור על השקפתם גבוהה כמו השמיים, אבל להיות מעודנים במעשיהם כמו טסַמפָּה (קמח שעורה).” ישנם תלמידים העשויים לשכנע את עצמם שהשקפתם גבוהה לאין שיעור, כל כך גבוהה עד שאינם צריכים לדאוג בגלל תוצאות מעשיהם. זה לא בסדר כלל וכלל. ראו את הדוגמה שנתן רינפוצ'ה: הוא חי את חייו במשמעת טהורה לחלוטין של מוסר ואתיקה. באופן דומה, לא משנה עד כמה גבוהה היא השקפתכם, באותה המידה עליכם להיות עדינים ואדיבים לאחרים, ואף פעם לא קלי דעת או גסים.
זו הייתה נקודה אחת. נקודה אחרת הייתה, “אמרו להם שכל חברי הוג'רה יילכו אל ההארה כקבוצה אחת, כמנדלה אחת. לכן שמרו על הרמוניה עם הסַנְגהָה. היו נדיבים אחד לשני ושמרו על הכללים בטהרה. או-אז התורות העמוקות לאין שיעור של הוג'רהיאנה יישאו את תוצאותיהן.”

אלו הן כמה מהנקודות שאבי היקר מסר לי. חוץ מאלה אין לי דברים רבים אחרים לומר. הרשו לי רק להוסיף עוד כמה מילים מעצותיו: “התבוננו היטב בטבעה של תודעתכם. אלה הן התמצית והמהות של כל תורות הדזוגצ'ן. קודם זַהוּ; החליטו על פי הזיהוי הזה; היו בטוחים בכך. לא די רק בזיהוי טבע התודעה; עלינו לפתח את העוצמה של הזיהוי הזה, ולאחר מכן להשיג יציבות. זהו זה! תרגלו היטב והיו מאומנים בשלמות. עוררו אפילו יותר דבקות וחמלה מאלה שכבר יש בכם, כיוון שאלה תאפשרנה להתנסותכם ולהגשמתכם לגדול באופן טבעי. זהו כל מה שאתם צריכים לומר לתלמידיכם.”

אני חש שעליי לומר לכם, תלמידיו, גם זאת: כל מי שקיבל באופן אישי מטולקו אורגיין רינפוצ'ה את הדרכות ההצבעה-הישירה הוא בר-מזל עד מאוד, כאילו החזקתם את קצהו של זר הזהב של השושלת בכף ידכם. אם תוכלו להתנסות בהדרכות הללו באמצעות תרגול, אז בוודאי הגורו שלכם יביט בכם מתוך הדהרמהדְהַטוּ הבלתי נגלה, והגורו האמיתי יתעורר בתוך לבכם. נאמר, “הגורו אינו בחוץ, אלא בפנים.” הכוונה בדברים אלה היא שאתם נמצאים פנים מול פנים עם הגורו האמיתי בו ברגע שזיהיתם את טבעה של התודעה. בבקשה הבינו זאת!

ולסיום, לאלה מכם הקשורים לטולקו אורגיין רינפוצ'ה באמצעות ספריו, ברצוני לומר את הדברים הבאים: אל תתמקדו רק במילים שעל הנייר! הסבו את תשומת-לבכם אל עצמה והביטו בטבעה של תודעתכם! ברגע של דבקות או חמלה, אם פשוט תאפשרו לתודעתכם להתמזג ללא פירוד עם תודעתו של הגורו, תוכלו להבין באמת את תורות הדזוגצ'ן. זה באמת יהיה נפלא!


הצטרפות לקבלת חדשות הבלוג
חזרה לדף הראשי של הבלוג

2 תגובות:

Lonlysky אמר/ה...

יופי יופי יופי! :-)

Urgen אמר/ה...

lekso, lekso, lekso!

הוסף רשומת תגובה