מחווה לקְיַבּגֶ`ה טוּלְקוֹ אוּרְגְיֶן רינפוצ`ה

יום השנה של טולקו אורגיין רינפוצ'ה חל היום. אצלנו בסהנגה, בחרנו לציין את המאורע בפרסום טקסט של המאסטר אורגיין טובגיאל רינפוצ'ה, המתאר את רשמיו מהיכרותו עם טולקו אורגיין רינפוצ'ה.

(תרגום לעברית: שלמה שנטידווה)

מחווה לקְיַבּגֶ'ה טוּלְקוֹ אוּרְגְיֶן רינפוצ'ה, מאת אורגיין טוֹבְּגיָאל רינפוצ'ה

בלתי אפשרי הדבר לאדם לשפוט את זולתו, כך שאיננו יכולים לדעת באמת כמה גדול היה טולקו אורגיין רינפוצ'ה. רק בודהה כמו שַקְיָהמוּנִי יכול לדעת בשלמות יצור אחר. אולם, במהלכה של המאה העשרים הופיעו מספר מורים אשר התקבלו פה אחד כאילו היו הבודהה בכבודו ובעצמו. יחד עם הגְיַלְוַנְג קַרְמַפָּה ה 16, רַנְגג'וּנְג רִיגְפֵּי דוֹרְגֶ'ה, וקיבּג'ה דוּדג'וֹם רינפוצ'ה שהיה נציגו של גוּרוּ פָּדְמָהסַמְבְּהַוָה, היה גם קיבּג'ה דִילְגוֹ קְיֶנְטְסֶה רינפוצ'ה. בתוך אסכולות הקָאגְ'יוּ והנִינְגמָה של זמננו לא נמצא מישהו כה יוצא מן הכלל שהותיר רושם כה עצום על הבודהה-דְהַרְמָה כמוהם. אף-על-פי-כן, שלושתם קיבלו את טולקו אורגיין רינפוצ'ה כאחד מבין מורי-השורש שלהם. אם הם כיבדו את טולקו אורגיין רינפוצ'ה כאילו היה אבן-החן של עטרת ראשם, גם אני כמוהם, מרגיש שעלינו להתייחס אליו כאל מישהו מיוחד.

טולקו אורגיין רינפוצ'ה שמר והמשיך גם את שושלת הלימוד וגם את שושלת המשפחה של צ'וֹגְיוּר לִינְגפָּה. הוא שימר את חיותה של שושלת זו של הסמכות, חניכות, הוראות, הדרכות ומסירוֹת שבקריאה לא רק בכך שיישם את כל אלה בעצמו, אלא גם בכך שהבטיח את המשכיותה במסירתה לקארמפה, לדודג'ום רינפוצ'ה ולרבים, רבים אחרים. פעילותו למען שושלת זו של הדהרמה הינה מעשה של נדיבות עצומה אותה אני מחשיב כיוצאת מן הכלל.

שושלת משפחתו של טולקו אורגיין באה מצד בתו של צ'וגיור לינגפה, אשר שמה היה קוֹנְצ'וֹק פַּלְדֶן, ובנה, צִ'ימֵיי דורג'ה, שהיה אביו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה. , כך, הוא היה צאצא ישיר של הטֶרְטוֹן הגדול.

ברצוני להוסיף שעקב נסיבות מסוימות קונצ'וק פלדן החליטה להיוולד כאישה, שאם-לא-כן היא בעצמה הייתה מזוהה בוודאות כהתגשמותם בגוף של לוֹנְגצֶ'ן רַבְּגַ'ם וּוִימַלָהמִיטְרָה, והייתה יכולה לפעול בדרכים רבות מאוד למען הבודהה-דהרמה. מאוחר יותר בחייה היא שאלה את עצתם של גַ'מְיַנְג קיינטסה וגַ'מְגוֹן קוֹנְגְטרוּל האם עדיף יהיה שתהפוך לנזירה או שתינשא. שני המורים הגדולים ענו, "עלייך לקחת בעל; זה חשוב מאוד. בעתיד, אחד מצאצאייך ייטיב עם היצורים החיים."

בהתאם לעצתם, היא נישאה לבן של משפחת טְסַנְגסָאר. לזוג היו ילדים רבים, ביניהם דודו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה, המורה הגדול סַמְטֶן גְייַטְסוֹ, שהביא ברכה גדולה למען המשכיותם של תורות הטֶרְסָאר ואשר עשה מעשים של גדולה. שושלת זו ממשיכה באמצעות בניו הרבים של טולקו אורגיין רינפוצ'ה וכולם עדיין חיים, שלמים ובריאים. אף-על-פי שלכל אחד מהם יש את תאריו שלו ואת הנשיאה באחריות לשושלות אחרות, אני מקווה שיקיימו בעצמם וימסרו הלאה את תורות הטֶרְמָה של צ'וגיור לינגפה, שושלתו של אביהם.

בימים אלה אנשים רבים מחזיקים בדעה שטולקו אורגיין רינפוצ'ה היה רק דְזוֹגְצֶ'ן-יוגי ששהה למעלה בהרים במבדד שלו נָאגִי-גוֹמְפָּה ועסק בתרגול בלבד, חושבים שהיה לאמה טוב עם הגשמה גבוהה. כיוון שהצניע את כישרונותיו, נראה היה שלא רבים האנשים שהכירו את איכויותיו לפרטיהן מעבר לעובדות פשוטות אלה של חייו. אולם עכשיו, כשמהרהר אני אודות מה שאני בעצמי יודע, אני חושב שהיה גם מלומד גדול.

טולקו אורגיין רינפוצ'ה אינו מפורסם בשל היותו מלומד. אולם, אם אנחנו בוחנים לעומק את מיומנויות הקריאה שלו, אנחנו רואים שהיה מלומד, ושיכול היה לקרוא סוגים שונים של כתב, אפילו את הסוגים הנדירים של לַנטְסָה וְוַרדוּ. הוא היה מומחה לדקדוק, שירה ומדעים כלליים, כך שקשה למצוא תחום אותו לא ידע. בהקשר לידע הפנימי של הבודהיזם, הוא פגש מורים מומחים ומלומדים רבים, ובעצמו היה מלומד בנְגַקסוֹ, לַמרִים-יֶשֶה-נִינְגפּוֹ, ובגוּהְיָהגַרְבְּהָה-טַנטְרָה. הוא היה אמן קליגרפיה גדול ובעל ידע רב בסוגים שונים של כתב, שלמעשה נשכחו בימינו אלה. לא רק שהיה מומחה בלנטסה וורדו, אלא גם באוּצֶ'ן ואוּמֵיי. בהתייחס לעובדות אלה, אני באופן אישי מחשיב אותו כמלומד מאוד.

טולקו אורגיין רינפוצ'ה היה גם אוּמן ובעל-מלאכה מיומן. כיוון שיכול היה לפסל פסלים מקוריים – פעמים רבות הפרופורציות של האלים המפוסלים שלו היו מעודנות יותר, שלא כמו אלה של הפסלים המקצועיים שבדרך-כלל רק חזרו על עצמם. מי מהם אפשר לראות בחדרים המוקדשים למגיני-הדהרמה במנזר קָא-נִינְג שֶדרוּבּ לִינְג. בתוך מקדש המגינים נינגמה גוֹנקְהַנְג ישנה מסיכה מדהימה של מָהָאקַלָה; ובתוך מקדש הקאג'יו נמצאת מסיכה של בֶּרנַקְצֶ'ן, 'עטוי השחורים'. כשאני מביט במסכות הללו אני חושב שרק אומן בלתי-רגיל יכול היה ליצור אותן.

אם יהיו אנשים שירצו לחזות במומחיותו כחייט, אשמח להראות להם את הכתר שעשה לצ'וֹקלִינְג-טולקו. הוא יצר מחדש את כתרו של צ'וגיור לינגפה מזיכרונו, הישג לא מבוטל כלל.

ישנו דבר אחד מוזר אותו ברצוני להזכיר. ביטוייה של ההגשמה אינם מופיעים תמיד בבהירות. פעמים רבות הבחנתי בכך שבזמן שדילגו קיינטסה רינפוצ'ה מסר את דרשותיו, או כשכתב, כל מה שאמר בוטא ברהיטות וללא הפרעה. אבל בפעמים אחרות, נדמה היה שמילותיו מתעכבות. אותו הדבר קרה עם טולקו אורגיין רינפוצ'ה. לפעמים קשתה מאוד הקריאה על טולקו אורגיין ומאור-עיניו קהה כל כך עד שנזקק לניתוח בהן.

גם בדיונים של ענייני היום יום הוא גילה הבנה רבה ביותר. פעמים רבות, אף על פי שאנשים טיכסו עצה יחדיו לא יכלו להגיע לכלל החלטה משותפת. אולם רינפוצ'ה תמיד יכול היה לקבל החלטה שתהיה בתואם גם עם הדהרמה וגם עם המוסכמות החברתיות; נראה שתמיד ידע מהי ההחלטה הטובה ביותר, ואת עצתו נתן מבלי להסס. פעמים רבות אנשים מצאו שהפיתרון שנתן היה משהו שלא חשבו אודותיו כלל, ומששמעו זאת חשבו, "ובכן, כמובן!" החלטתו הייתה מניחה עליהם את דעתם והם חשו בטוחים שפיתרון זה הוא הטוב ביותר. זו דוגמה נוספת לכוחה של האינטליגנציה שלו.

ישנה אימרת קאג'יו מפורסמת, "דבקות היא ראש המדיטציה." הדבקות מושתתת על הגורו האישי, כך שהדבקות בגורו האישי והאמון שהוא למעשה הבודהה היא השיטה הנעלה ביותר. בנוסף, היכולת למלא אחר בקשותיו של הגורו עד לפרט האחרון ושירותו בכל צורה אפשרית היא הדרך הנכונה ליישום ההדרכות שבעל-פה. בהקשר לכך, תחושת האמון, הנאמנות והסָאמָאיָה של טולקו אורגיין רינפוצ'ה למורים אחרים היו מתמידים. הוא התייחס למוריו כאילו היו בעצמם הבודהה. ברגע שנקשר למורה באמצעות קבלת הסמכה או הדרכות שבעל-פה, אמונו בהם היה איתן ובלתי מעורער. אם הופיעה ההזדמנות למלא אחר בקשתו של מורהו, היה מוכן לתת מבלי לקמץ על כל עושר שהיה ברשותו ומבלי לפחד מפני קשייו שלו. אני חושב שאם היה חייב, היה מוכן להקריב גם את חייו שלו ללא היסוס או חרטה.

פעם רינפוצ'ה נטל את האחריות כבא-כוחו של הגילוונג קארמפה במחלוקת שנמשכה שנים כה רבות עד שנדמה היה כאילו מחציתם של החיים חלפו. למרות שלבסוף ההצלחה הייתה בידו של רינפוצ'ה, הייתה זו אך ורק למען תועלתו של מורו ולא למען עצמו.

טולקו אורגיין רינפוצ'ה היה אדם שתמיד עמד במילתו. גם בעניינים רוחניים וגם בעניינים ארציים - לא רק היה אומר את שיש לעשות – אלא גם הולך ועושה. הוא גם לא התחבט רבות בספקות ובהיסוסים באשר למשימות שיש למלאן ובדאגה האם יצליח או ייכשל. הוא לא נלכד בסבך של מחשבות. הוא היה מחליט החלטה משוחררת מספק ומעולם לא היסס. כזה אדם היה.

כשמדברים אודות כתבים בודהיסטים, הדרך האמצעית, הפְּרַגְ'נָהפָּארַמִיטָה וכן הלאה, יש לנו את 'שושלת הביאור' אשר מתמקדת בהסברים ובתחביר. אולם פעמים רבות תשמעו שלהיות מלומד אינו רק עניין של הבנת המילים ומשמעותן. ישנה גם את המסירה של המשמעות האמיתית. טולקו אורגיין היה פנדיטה (חכם, מלומד) במלוא מובנה של המילה.


פעם אחת הלכתי לפגוש את טולקו אורגיין כדי לבקש ממנו שיבהיר פיסקה אחת מהפרק התשיעי של חיבורו של שאנטידווה, הבּוֹדְהִיצָ'אריָהוַטַרָה:

כשממשות או אי-ממשות

אינן נשארות בפני האינטלקט,

ברגע זה אין תצורה מנטאלית אחרת,

ולכן ישנה שלווה מוחלטת נעדרת מושגיות.


למדתי פיסקה זו פעמים רבות ושאלתי מלומדים רבים אודותיה אולם חשתי שאף אחד מהם לא נתן לי הסבר מספק. גם שאלתי את טולקו אורגיין אודות נקודות מסוימות בפרג'נהפארמיטה המבססות את עובדת הרֵיקוּת, כגון ההצהרה שהריקות נעדרת צורה, צליל וכן הלאה. רק טולקו אורגיין יכול היה להוכיח את אמיתותן של הצהרות אלה בצורה הגיונית. הלוגיקה שלו השתיתה את הריקות באופן ממשי, בעוד שמלומדים אחרים השתיתו את הריקות רק במילותיהם.

פעם אחת התגלמותו בגוף של נֶטֶן צ'וֹקלִינְג, טולקו פֶּמָה וַנגיָאל ואחרים מאיתנו עלינו אל נָאגִי גוֹמְפָּה ושהינו שם כמה ימים, שואלים שאלות. כל אותו הזמן טולקו אורגיין רינפוצ'ה פרש בבהירות את הלוגיקה המשתיתה את הריקות. כולם נדהמו בשל בהירותו, מסביר איך לכל היצורים המרגישים יש את טבע-הבודהה ומנסה להוכיח שטבע-הבודהה הינו איכות מהותית. כך הדבר נעשה במיוחד ברמה הגבוהה של אסכולת דרך-האמצע הנקראת שֶנְטוֹנג. בביוגרפיות של מורים גדולים רבים תוכלו לקרוא שהיו משתחווים אפילו בפני כלבים זקנים ומקיפים אותם כמחווה של כבוד לטבע-הבודהה תוך כדי שהם קוראים, "אני לוקח מקלט בטבע-הבודהה."

לטולקו אורגיין רינפוצ'ה היו בטחון ואמון טהורים ומוחלטים המבוססים בהבנה אישית וישירה שטבע-הבודהה נוכח בכל יצור-מרגיש, בדיוק כפי שהשמן מצוי בכל גרגיר של שומשום. שכל יצור מרגיש יכול להגשים את המצב הער ושיש לו את הבסיס כדי להגיע להארה. לכן, טולקו אורגיין כיבד כל יצור מרגיש ומעולם לא פנה כנגד אף אחד. הוא לא חש כך כמחווה רגילה או בנאלית, אלא ממש ממעמקיי לבו.

טולקו אורגיין רינפוצ'ה גם הבין הבנה נרחבת את משמעותן של האוּטַרָה טנטרה, ההֶוַגְ'רָה טנטרה ואת המשמעות העמוקה והפנימית, אשר מודגשות בשושלת הקאג'יו. ובאסכולת הנינגמה היה מלומד יוצא מן הכלל הן בטקסט השורש של הלַמְרִים יֶשֶה נִינְגפּוֹ והן בפרשנותו של גַ'מְגוֹן קוֹנְגטרוֹל אודותיו. הוא ידע את רובו של טקסט השורש בעל-פה ובנוסף למד שוב ושוב את פרשנותם של רִינצֶ'ן נַמגְיָאל וקֶהנְפּוֹ ג'וֹקְיָאבּ. כמו כן היה מלומד מאוד בוג'רהיאנה, וידע את הגוּהְיָהגַרְבּהָה טנטרה, המהות הסודית של הרשת הקסומה. פעם, בשיחה עם דילגו קיינטסה רינפוצ'ה התגלתה תפישתו המושלמת של טולקו אורגיין בגוהיהגרבהה טנטרה.

במהלך הפעם הראשונה בה נערך הנְגַקְסוֹ דְרוּבְּצֶ'ן במנזר קא-נינג שדרוב לינג נקרתה בדרכי ההזדמנות לשאול את טולקו אורגיין שאלות אודות עשרת-חלקי המשמעות של המנטרה. הוא נתן הסברים בהירים מאוד אשר גרמו לי להעריך את ידיעתו את הגוהיהגרבהה טנטרה. היה לו גם ידע עמוק של טנטרות רבות אחרות. הוא הראה תובנה מיוחדת כשהגדיר מהם הקָאיוֹת (גופי-הבודהה) והחוכמות, את 'הצ'קרות של הברת העננים', ואת הצלילים והמשמעות של המנטרה. בקיצור, הוא התאים לחלוטין לתואר 'הפנדיטה של המשמעות המוחלטת'.

בנוגע לטקסים הטנטריים טולקו אורגיין רינפוצ'ה היה מוכשר במיוחד במנדלות המיועדות לפעולות נרחבות וידע את מידותיהן, את הטקסים של הריקודים המקודשים ואת גירושי-השדים המתלווים אליהן. הוא היה עושה-טוֹרְמָה (מנחות העשויות בדר''כ מקמח וחמאה) מיומן ואוֹמְדזֵיי, מומחה לזמרה. הייתה לו הבנה מדהימה באדריכלות כמו גם בכל שאר ענפי-הידע הכרחיים הקשורים לתרגולים של הבודהיזם הטיבטי. בעוד שמומחי-זמרה אחרים ידעו לא יותר מאשר לזמר את הטקסים מתחילתם ועד סופם, זמרתו של טולקו אורגיין נשאה ברכה מיוחדת שיכלה לגרום למאזין לחוש דבקות. כשהעניק הסמכה, אפילו אם הייתה לא יותר מאשר הנחת כד על ראשו של מישהו, אנשים חשו זאת כמשהו באמת מיוחד. אפילו הדרך בה הביט באנשים גרמה להם להבנה מסוימת שהייתה שונה לגמרי מזו של אדם רגיל.

בהתכנסות גדולה, כשהעניק הסמכה לאלפי אנשים, יושב על כס העשוי כריות רקומות, מעולם לא נראה כמישהו שלא במקומו. האווירה סביבו והתנהגותו היו מרשימות ואצילות, אף פעם לא מאולצות. הוא בהחלט היה יוצא-דופן.

רינפוצ'ה תמיד נהג לגעת במצחם של אלה אשר היו בנוכחותו, אפילו בזה של הפועל הנפאלי העני ביותר, והיה שואל, "מה שלומך?" יכולת לראות על פניו של האיש את אושרו שהיה רב בהרבה יותר מאשר אילו זכה באלפי רופיות. אין שום סיבה אמיתית מדוע מישהו כה ישמח רק משום שנשאל לשלומו ונוּגע במצחו, ובכל זאת אנשים נהנו מכך. זרים (שאינם מקומיים) רבים שינו את כל השקפתם אודות החיים בעקבות רק פגישה אחת עימו וחשו מבורכים באופן יוצא מן הכלל. מתרגלים חשו שבורכו ואפילו אנשים שאינם מתרגלים חשו שמשהו מיוחד קרה. כל מי ששהה בנוכחותו מעולם לא התעייף, אפילו לאחר מספר שעות, שלא כמו השהייה בנוכחותם של פוליטיקאים, כשאינכם יכולים לחכות יותר כדי לברוח. בשם עצמי אומר שמעולם לא הייתי עייף מלהיות עם טולקו אורגיין – תמיד הרגשתי שמח.

בכל שיחותיו מעולם לא היה זכר לגנות או דעה קדומה. בין אם שוחחתם אודות עניינים דתיים או ענייני היום-יום הוא תמיד דיבר בכנות ובבהירות, אף פעם לא מתנהג בשטחיות, מעמיד פנים או משקר. כמו כן היה בעל זיכרון חד, ויכול היה לדבר אודות אירועים שהתרחשו לפני זמן רב כאילו קרו רק אתמול. אף אחד לא רצה להפסיק מלשהות בנוכחותו; אנשים תמיד רצו לשבת עימו עוד ועוד – הם פשוט לא יכלו לעזוב. שמעתי שגער בכמה אנשים, אך מעולם לא פגשתי מישהו שבאמת ננזף על ידו. מעולם לא שמעתי אותו אומר מילים בוטות, אולם בו בזמן כל אחד שחי לידו או הכיר אותו זמן רב חש ביישנות ומידה של יראה בנוכחותו.

שלא כמו כל אדם רגיל העובר ברחוב, נוכחותו הייתה מלאה בעוצמה. למשל, אם הייתם צריכים לשוב לחדרו מייד לאחר שעזבתם, הוא עדיין היה חולק לכם את אותו הכבוד כמקודם ועדיין חשתם יראים. כמו כן הוא לא היה מישהו שיכולתם לומר הבלים בפניו – הייתם צריכים לברור את מילותיכם ביושר ובכנות.

האיכויות של מישהו אשר ניתק לחלוטין את שלשלותיה של האנוכיות ואשר שוקד רק על רווחתם של אחרים אינן בהכרח גלויות תמיד לעין. אך קשה למצוא מישהו שיהיה כה חסר-אנוכיות כטולקו אורגיין. בהתמקדות ברווחתם של אחרים, מטרותינו מתגשמות אוטומטית מבלי שנתכוון לכך. בנייתו של מנזר הינה קשה, ולפעמים נראית כמשימה שאינה ניתנת לביצוע. אולם רוב האנשים אינם מודעים למספר הגדול של המקדשים שטולקו אורגיין רינפוצ'ה למעשה בנה. גם אף אחד לא יודע כמה שנים בדיוק שהה בהתבודדות, אילו תרגולים עשה או מספר השינונים שהשלים. אנשים יכולים לומר במעורפל ששהה בהתבודדות פעם או פעמיים בטיבט ופעם אחת בהודו אולם מלבד את אף אחד לא יודע יותר מכך. אני חושב שמחצית חייו בקירוב עברו עליו בתרגול אינטנסיבי כששהה בהתבודדות.

אין תיעוד מדויק של ההסמכות, המסירוֹת והלימודים שקיבל. אולם הוא כנראה קיבל את רוב הקָאמָה והטֶרְמָה של הנינגמה, את כל הלימודים של הקאג'יו, את הלָאמדְרֵי של אסכולת השָאקיָה וגם את הלימודים של שושלות רבות אחרות. בכל פעם ששאלתם אודות לימוד כלשהו, נראה היה שהייתה לו את המסירה של הלימוד הזה. הוא קיבל מספר עצום של לימודים. תרגול הלב המיוחד של טולקו אורגיין היה צֶ'טסוּן נִינטִיג וקוּנזַנג נינטיג, השייכים אל השלמות הגדולה עצמה. הוא היה מקובל בין כולם פה אחד כיוגי גדול של דְזוֹגצֶ'ן.

לא באמת אני הוא שצריך לדבר אודות השגתו את ההגשמה הגדולה, אולם בשנת 1985, לאחר שיחה עם דילגו קיינטסה רינפוצ'ה, הוד-קדושתו אמר לי שטולקו אורגיין הגיע לרמה של 'שיא המודעות'. כשמישהו מגיע אל הרמה של שיא המודעות לא נותר לו אלא להגשים את ה 'מיצוי בתוך הדְהַרמָהטָה', כך שהוא היה מישהו שהשיג את ההגשמה האחרונה של השלמות הגדולה. לכן בסדר גמור הוא לראות בו מאסטר שהינו גם מלומד וגם מוגשם.

באופן אישי, מעולם לא פגשתי מישהו שהתעלה על טולקו אורגיין. למעשה, לא היה אחד שיכול היה טוב יותר למלא אחר כוונתו של שאנטידווה עד לפרט האחרון בחיבורו הבּוֹדהִיצָ'אריָהוַטַרָה. מבלי שיתחשב בקשייו האישיים תמיד השתדל לעשות את הטוב ביותר למען תועלתם ורווחתם של היצורים החיים. בנוסף, היה ענו ביותר ונמנע מלמשוך תשומת-לב אליו – מתאים לחלוטין לאידיאל הבודהיסטווה של שאנטידווה. הוא התייחס לכולם באותה מידה של חביבות, בין אם היה זה מישהו חשוב או מישהו מן השורה, ולימד את כולם באופן שווה. כדי להועיל בצורה הטובה ביותר עשה כמיטב יכולתו לדבר עם מאזינו במושגיו הוא. ולא רק כשלימד, אלא גם בכל שיחותיו, יכולת למצוא את אידיאל הבודהיסטווה משתקף במעשיו הנרחבים כמו האוקיינוס. כמובן, הוא לא כרת את ראשו או חתך את ידיו ורגליו ומסר אותם, אולם אני בטוח שהיה בודהיסטווה גדול המסוגל לכך.

במונחים של וַגְ'רָהיָאנָה, הוא הביא לשלמות את התרגולים גם של ההתפתחות וגם של ההשלמה. אני יודע ששהה לפחות ארבע פעמים בהתבודדויות של שלוש שנים, במהלכן עשה סַדְהָאנָה ושינן מנטרות. מאוחר יותר נשאר במה שאפשר לראות כהתבודדות לכל החיים במבדד שלו, נאגי-גומפה. משהשלים את תרגולי השלבים של ההתפתחות וההגשמה, אני מאמין שהשיג שליטה מלאה במה שהכתבים מזכירים כ "שלושת ההתכנסויות והבוהק המשולש".

בין אם העניק הסמכות, הדרכות או מסירות שבהקראה, תמיד עשה זאת במלוא תשומת-הלב, תוך התחשבות מוחלטת בתועלתם של המקבלים, במיוחד כשמסר את ההדרכות הנשגבות של הדזוגצ'ן. הוא לא היה כמו מורים רבים אחרים אשר לכאורה מלמדים דזוגצ'ן אבל למעשה רק מלמדים את המילה 'דזוגצ'ן'. כשטולקו אורגיין מסר את הוראות המהות בהצבעה ישירה הוא הצביע על הדבר האמיתי, בגלוי ובישירות.

פעם ראיתי את טולקו אורגיין רינפוצ'ה מוסר את ההדרכות של ההצבעה הישירה לאסיפה של יותר מאלף אנשים בטאיוואן. הוא עדיין העניק את הדבר האמיתי באופן גלוי וישיר, ולא הסתיר דבר. זוהי הדגמה של מה שניתן לכנות כ"ביטויה של יכולת החמלה", כיוון שראה את ההזדמנות מתוך כוחה של הגשמתו. הוא אמר, "ההוראות שבעל-פה הן כמו אורו של הנר: אפשר לראות אותו כשמחזיקים בו, אולם כשתמסרו אותו הלאה לא יהיה לכם יותר אור. כיוון שכולכם טרחתם לבוא הנה, בציפייה לשמוע אותי מדבר, אני חש שאינני יכול לסרב מלמסור את הוראות ההצבעה הישירה." לאחר מכן מסר את ההדרכה על האופן בו אנו יכולים לפגוש פנים אל פנים עם טבענו האמיתי. אפילו אם קְייֵנְטסֶה, קוֹנְגטְרוֹל או לוֹנְגצֶ'נְפָּה הגדולים היו עושים זאת, הדרכתם לא הייתה עולה על שלו. ובכל זאת, מאוחר יותר פגשתי רק מעטים אשר באמת זיהו את טבעם המהותי.

אפילו בין תלמידיו המערביים של רינפוצ'ה כמה מהם שהיו קרובים אליו בוודאי זיהו את טבע-הבודהה שלהם, אולם קרוב לוודאי שהייתה להם רק הצצה מעורפלת. ועדיין, אמרו מילים ריקות והתעלמו מהתוצאות של פעולותיהם. עוד לא פגשתי מישהו אשר מימש את הדרכותיו (של רינפוצ'ה) במלואם.

דרכו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה במסירת הקווים הכללים של הבסיס, הדרך וההגשמה של השלמות הגדולה לא הייתה יוצאת-דופן בהשוואה לזו של מורים אחרים, אולם אם שאלת אותו אודות מילה אחת, ולא משנה עד כמה מעודנת או עמוקה הייתה משמעותה, גם תשובתו הייתה מעודנת ועמוקה באותה המידה. שנינו, דְזוֹנְגסָאר קיינטסה ואני חשנו שבהשוואה לחודשים רבים ושנים רבות של לימוד ספרים ותרגול של מדיטציה אנליטית, היתה תועלת רבה יותר בשהות של כמה שעות עם טולקו אורגיין, תוך כדי שאנו שואלים אותו שאלות ומקשיבים לתשובותיו. הלכתי לראות אותו פעמים רבות בנאגי-גומפה וקיבלתי ממנו הסמכות שונות, אולם אני חש שהלימוד האמיתי התגלה בשיחה רגילה.

יש כיום אנשים שיאמרו, "אני יודע את הלימוד אך אינני מתרגל סדהאנה באסיפות גדולות. אינני רוצה לשיר את כל המזמורים הללו." בכנות, היו אנשים שכך אמרו לי, וזו בהחלט ההוכחה להיעדר ההגשמה שלהם. מי שבאמת מבין את ההדרכות, ובייחוד את אלה של הוג'רהיאנה, יודע גם שההדרכות מיושמות בתרגול של סדהאנה בקבוצה, תוך כדי תרגול של התפתחות, השלמה, ומזמורים. כזה הוא יישומה של הוג'רהיאנה, ומי שרק מדבר ולא מתרגל בהחלט אינו מלומד.

טולקו אורגיין עצמו ידע הכול אודות תרגולי הוג'רהיאנה ואף-פעם לא המעיט בחשיבות יישומם. הוא נתן תשומת-לב רבה לביצועם של כל הטקסים והפולחנים החשובים, בכללם גם אלה של טקסי הדְרוּבּצֶ'ן. במחצית הראשונה של חייו, כדי להיות לתועלת לאחרים, למד אותם עד לפרט האחרון, מעולם לא היה מחמיץ ואפילו יום אחד. כמו כן אף פעם לא המעיט בחשיבות השלכותיה של כל פעולה קרמתית.

מבלי שיתכוון לבקש תרומות הצליח למצוא מימון ללא מאמץ. למרות שמעולם לא יצא למסע-תרומות כפי שעושים לאמות אחרים, טולקו אורגיין עדיין הצליח לבנות את כל המקדשים והמנזרים שרצה. כל הפרויקטים הללו הושלמו כפרוייקטים צדדיים, אף פעם לא כחלק מטרותיו הראשיות או כעיסוקיו העיקריים.

בערוב ימיו נטש כל התעסקות בפעילויות ארציות ולא עשה שום מאמץ בבניה. בכל זאת נראה היה שמקדשים נבנו ללא הרף ומטלות רבות הוגשמו. במהלך היום הוציא את הכסף שהגיע אליו ומשירדה השמש לא נשאר לו דבר. לא הייתה לו תוכנית ומעולם לא ראיתי או שמעתי ששלח מכתבים להעלאת תרומות, כפי שכה נפוץ לעשות בימים אלו. אף-על-פי-כן, נראה שהצליח לבנות יותר מקדשים מכל לאמה אחר בן זמננו. אני חושב שהגשים את מטרותיו ללא קושי או מצוקה.

כל חייו בריאותו הייתה רופפת, ובמיוחד היו לו סיבוכים בימי החורף הקרים. הודות לטיפולים שונים ולמומחיותו בנקודות-המפתח שבערוצי-האנרגיה שבגופו, במנדלה של גוף-הוַגְ'רָה ובמעגלים של זרמי האנרגיה שבו, חייו היו ארוכים למדי. הוא לא מת טרם זמנו והשאיר את עבודתו בלתי גמורה. מצד שני, אינכם יכולים לומר שהיו לו באמת חיים ארוכים. דעתי האישית היא שרינפוצ'ה התכוון לחיות אל תוך שנות השמונים של חייו. התפללתי עבורו שיאריך ימים, אולם בנקודה מסוימת הגיעו זמנים רעים. בחוץ, היו מכשולים ומהומה בתוך שושלת הקאג'יו, ובפנים לא הייתה הרמוניה בין חסידיו, כמו גם בין תלמידיו המערביים.

פעם אחת נסע לגרמניה לצורך ניתוח. כשנסעתי לבקר אותו, דיבר ארוכות אודות חוסר רצונו להישאר בגופו זמן נוסף. מאוחר יותר אמרתי לצ'וקי נימה רינפוצ'ה, "דבריו של רינפוצ'ה אינם כתמול שלשום. נראה שלא אכפת לו אם ימשיך ויישאר בגופו זמן נוסף, לכן אני חושב שכשיחזור לנפאל עלינו לערוך טקס למען אריכות ימיו ולהפציר בו מעומק לבנו שיישאר, והכרחי שנעשה זאת." אולם בגלל שנראה היה שכולנו כל כך עסוקים, העניין נשכח.

לאחרונה, עלינו דְזוֹנְגסָאר קיינטסה, שֶצֶ'ן רַבְּגַ'ם רינפוצ'ה ואני אל נאגי גומפה כדי לפגוש את טולקו אורגיין רינפוצ'ה ולדון עימו אודות גלגולו של דילגו קיינטסה. כולנו קיבלנו רושם מוזר: גם כוונותיו וגם הדרך בה ביטא את רצונותיו לא היו כבעבר. כשנסענו במכונית בדרך חזרה אמרתי לאחרים, "פעמים רבות פגשתי את טולקו אורגיין רינפוצ'ה אבל היום הרגשתי שהוא באמת שונה. יש לי את ההרגשה שיהיה קשה לפגוש אותו שוב. לא שאמר משהו מיוחד, זו רק ההרגשה שלי." גם דזונגסאר קיינטסה הרגיש שהפגישה הזו הייתה שונה.

כולנו הסכמנו שנשמע היה כאילו טולקו אורגיין רינפוצ'ה וויתר על רצונו להישאר בגופו ושכנראה לא יחיה עוד זמן רב. המשכנו בשיחתנו והסכמנו שנעלה אליו שוב בהקדם האפשרי לבקש ממנו בכל לשון של בקשה להישאר, לא רק למען תועלתה של התורה (הבודהיסטית) ולתועלתם של כל היצורים המרגישים, אלא גם למען טובתנו האישית. אני פשוט לא מאמין שהיה חסר יכולת בעניין הזה. הסכמנו על כך שאם נפציר בו הוא יחליט להישאר. לרוע המזל, עקב נסיבות שונות, הדבר מעולם לא נעשה.

נסיבות כאלה מתרחשות לפתע פתאום, ואף-על-פי-כן אני סבור שעלינו להאמין שטולקו אורגיין רינפוצ'ה הגשים את כל מטרותיו ומעשיו וחי את חייו במלואם. אם נתחיל להרהר בכך שמותו לא בא בעיתו ובמה שקרה או שלא היה צריך לקרות, לבנו יתכווץ, מוחנו ייאטם ונתמלא בחרטה. לכן אני מניח את דעתי במחשבה שטולקו אורגיין רינפוצ'ה הגשים את כל מטרותיו וחי חיים ארוכים למדיי. טולקו אורגיין היה חולה וזקן מאוד. בהתחשב בכל זאת, אין אשמה. רינפוצ'ה חי את חייו במלואם. אני חושב שכך עדיף שננחם את עצמנו.

הטקסים שנעשו כהעלאת מנחה למען הגשמת משאלותיו היו מצוינים ובוצעו בדרך הטובה ביותר. למרות ששמעתי שקוּדּונְג (גוף חנוט של מורה גדול לאחר פטירתו) יכול להשתמר זמן רב, זו לא הייתה משאלתו של רינפוצ'ה עצמו ותלמידיו הקרובים ידעו שמעולם לא רצה שגופתו תיחנט. אני בטוח שזה בסדר גמור לספר זאת לכולם כדי להימנע מאי-הבנות.

הטנטרות הגדולות של הדזוגצ'ן מזכירות שרידים הידועים כדוּנְג, רִינְגסֶל וכד' התלויים בהימצאותו של הדם בעצמות. הופעתם של הרינגסל תיתכן ככל ששריפת הגופה (של טולקו אורגיין) תוקדם. כיוון ששמעתי שהיה דזוגצ'ן-יוגי אותנטי חשתי שעדיף יהיה אם שריפת הגופה לא תתאחר. אלה הדברים שאמרתי לבניו של רינפוצ'ה והם הסכימו עימי; הוחלט ששריפת גופתו תתקיים ב 16 לחודש על פי לוח-השנה הטיבטי.

ברצוני לומר את הדברים הבאים: כשהסַאמָאיוֹת (הנדרים) ניזוקות ברמות שונות, מבפנים ומבחוץ, אין טעם לנסות ולהכחיש זאת. מה שקרה קרה, וכל זמן שנזקים אלה לא גורמים למכשולים אני בטוח מעל כל צל של ספק שהשרידים של הדונג והרינגסל יופיעו. אולם אם לא נמצא אותם עקב סמאיות שניזוקו, לא אאבד אמון ולא אצטער. אנחנו חיים בעידן חשוך, בקָאלי-יוּגָה. בזמנים אלה, בהיותנו כשיירים אשר נותרו מאחור, זהו רק מחשבותינו כאילו אין שרידים כאלה.

אני בטוח שאין כלל הבדל בין מצב תודעתו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה לבין מצב תודעתו של סַמַנְתָהבְּהַדְרָה. לאלה אשר רואים בו את התגלמותו של וַגְ'רָהדְהַרָה עצמו, מורה-השורש המושלם ומושא תפילותיהם, אכן היה אדם יוצא-דופן. אינני חושב שצריך להתייחס אליו אך ורק כאילו היה לאמה מן השורה. בכל מקרה, אני חש ששריפת הגופה תעבור בשלום.

ברצוני לומר משהו לגבי העתיד: לנו, הלאמות הטיבטים יש את המסורת של החיפוש אחר התגלמותו מחדש של לאמה גדול שנפטר מן העולם. יש לכך חשיבות גדולה גם בהווה וגם בעתיד. אולם ישנו דבר מסוים אחד שעכשיו עלה בדעתי: היסטוריה. היסטוריה שנכתבת תיקרא שוב ושוב בעתיד ולכן היא בעלת השפעה מרחיקת-לכת. באופן כללי, יש לנו את ההיסטוריה של שושלת הנינגמה. באשר לאוצרות החדשים, יש לנו כמה סיפורי חיים שנכתבו אודות צ'וֹגְיוּר לִינְגפָּה ע''י קַרְמֵיי קְהנְפּוֹ וכמה סיפורים אחרים שנכתבו ע''י צ'וקלינג השני. חוץ מהללו, אין לנו אוטוביוגרפיה מפורטת של הטֶרְטוֹן הגדול. כמו כן, אין לנו תיעודים של ההתגלמויות העוקבות של טְסִיקִי צ'וקלינג או של נטן צ'וקלינג. אם נשאיר את המצב כך, לא יעברו דורות ספורים עד ששמותיהם ייעלמו.

בהתייחס לשושלת משפחתו של צ'וגיור לינגפה, ישנם כמה אנשים שזוכרים חלקי סיפורים, אולם כיוון שאף אחד לא כתב את הדברים במפורט, אם נשכח לעשות זאת, אנשים בעתיד לא יראו דבר כשיביטו לאחור. כשטולקו אורגיין רינפוצ'ה היה בחיים היו לו תלמידים רבים, כמה מהם יוצאי-דופן. מבין בניו, צ'וקי נימה רינפוצ'ה הוא כותב מוכשר במיוחד. עלינו לכתוב את האוטוביוגרפיה של טולקו אורגיין רינפוצ'ה, בטיבטית ובאנגלית, כשאנו מתחילים בלידתו ובשנותיו הראשונות, כשקיבל את שמו קַרְמָה אורגיין טְסֶוַנְג צ'וֹקדְרוּבּ מאת הקרמפה ה 15 קָאקיָאבּ דוֹרְגֶ'ה והוכר כטולקו של לַצַ'בּ גומפה, ועד לפטירתו מן העולם. אני חושב שביוגרפיה זו צריכה להיכתב מבלי להוסיף או לגרוע דבר. איננו באמת יכולים לכתוב את סיפור חייו הפנימיים שכן מעולם לא דיבר אודות החזיונות או הנבואות שקיבל, כך שאין משהו נפלא או מדהים מן הסוג הזה שאפשר לכתוב אודותיו. מה שנוכל לכתוב ללא עיוות יהיה בפשטות אודות מעשיו. יהיו אנשים שיחשבו שסיפור חיים ללא אירועים מיסטיים איננו חשוב, אולם בבקשה, אל נא תחשבו כך. אפילו הבודהה הופיע בגוף אנושי רגיל ונראה כאדם בעיני אחרים. ביוגרפיה פשוטה וישירה תביא למרבית האנשים תועלת רבה, לכן אני חושב שעלינו לכתוב את סיפורו מבלי להגזים או להמעיט בערכו של פרט כלשהו. אם נכתוב סיפורים מופלאים, כפי שרוב הלאמות עושים, מרבית האנשים יתקשו להאמין בהם.

במקום שתהיינה לנו כמה רשימות סותרות אודות סיפור חייו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה הייתי רוצה לראות ביוגרפיה אחת שתהיה כתובה בצורה ישירה ואשר כולם יסכימו עליה פה אחד. היא תכלול את הטוב עם הרע ותיכתב במילים פשוטות. בספר זה ארצה לראות מספר רב ככל האפשר של צילומים, ומאוחר יותר אפשר יהיה לתרגם אותו לשפות זרות. אבל קודם כל הספר חייב להיכתב בשפה הטיבטית. בימינו עדיין חיים מספר אנשים זקנים מאוד הקשורים לטולקו אורגיין וצריך לראיין אותם כל עוד אפשרי. אם דבר זה ייעשה, יהיה לאנשים מה לקרוא. אני חושב שפרויקט כזה יצליח, לכן בואו ננסה להגשים אותו.

לסיכום, טולקו אורגיין היה מורה מדהים, מלומד ומוגשם. תמיד הייתי בטוח בכך אולם עד כה לא הייתה לי ההזדמנות לתאר את מעלותיו אחת לאחת. מדוע לא עשיתי זאת קודם לכן? הסיבה לכך היא הזמנים הרעים בהם אנו חיים, כשנראה שכל אחד מהלל את האסכולה או השושלת ממנה בא. אפילו בתוך אסכולת הנינגמה עם 108 הטרטונים העיקריים שלהם לא צריך שיהיה הבדל ביוקרתם כיוון שכל הטֶרְמוֹת באו מפַּדְמָהסַמְבּהַוָה. לכן כשאני שומע מישהו מכריז "הטרמות שלנו טובות משלהם" או "הטרמות הנוכחיות של דוּדג'וֹם טובות מאלה הקודמות שלו!" איך אוכל להתחיל ולדבר אודות גדולתן של הטרמות של צ'וגיור לינגפה, כוחותיו הפלאיים ומעשיו הכבירים? אף על פי שהם אמת ונכון לדבר אודותם, אינני חש רצון לעשות זאת.

אין צורך שמישהו כמוני יהלל את מעלותיו של טולקו אורגיין רינפוצ'ה: כשהשמש זורחת בשמיים אף אחד לא יוכל להכחיש את זוהרן של קרניה. אולם עכשיו דומה הדבר כאילו שקעה השמש אל מעבר ההרים שבמערב. אם המורים הגדולים של זמננו כמו הקרמפה בנדיבותו שאין דומה לה, קיבג'ה דודג'ום רינפוצ'ה ודילגו קיינטסה רינפוצ'ה, כיבדו את טולקו אורגיין כאחד ממורי השורש שלהם וכאבן החן שעל כתר ראשם, לא היה צורך שאני אעשה זאת. אולם לימוד צריך להינתן על פי בקשה, ומכיוון שנתבקשתי באופן אישי, סיפרתי את מה שראיתי ואשר לו הייתי עד.


הצטרפות לקבלת חדשות הבלוג

חזרה לדף הראשי של הבלוג