אטישה

אַטִישָה, הריבון שאין שני לו

מתוך מידע משלים עבור הטקסט "קריאה לגורו ממרחק"

אַטִישָה (982-1054 לספירה) נולד כבן אמצעי למשפחת אצולה וניתן לו השם צָ'אנְדְרָגַרְבּהָה. הוא היה מורה בודהיסטי הודי ידוע ומחברו של "מאור הדרך" (Lamp for the Path), הטקסט הראשון של הלאם-רים (הדרך ההדרגתית להארה). כמו כן נודע כמייסד מסורת הקָדַמְפָּה.
בצעירותו למד את שישים וארבעה סוגי האומנויות, מוסיקה ולוגיקה וסיים את לימודיו אלה בטרם היה בן עשרים ושתיים. בגיל 28 הוסמך כנזיר במסורת המָאהָאסָאמְגיקָה, ולמד את רוב המסורות הבודהיסטיות והלא-בודהיסטיות של זמנו, כולל לימודים מתוך וִישְנוּ, שִיוָה, הינדואיזם טנטרי ומסורות אחרות. בין המסורות הבודהיסטיות הרבות שלמד, תרגל והעביר נמנו שלוש השושלות של הפעולה, ההשקפה וההתנסות המהותיות. נאמר כי אטישה למד אצל למעלה מ-150 מורים שונים.

הוא כיהן כראש המנזר הבודהיסטי הגדול בוויקראמאשילה. באותם ימים, בזמן פריחת הבודהיזם בהודו, היה הבודהיזם הטיבטי זקוק נואשות להחייאה. מלך חדש בשם לָה לָאמָה יֶשֶה יוֹד, שלח משלחת להזמין את אטישה ללמד את הדהרמה במולדתו.
בראשונה סירב אטישה להזמנה, כיוון שסבר שהינו זקן מדי למסעות. הוא שינה את דעתו לאחר שקיבל הכוונה ממשגיחתו טארה אשר בישרה לו בחיזיון כי מסעו ינחל הצלחה גדולה, לא רק מבחינת הכבוד לו יזכה והעזרה שיגיש לטיבטים, אלא גם משום שימצא ביניהם תלמיד מסור אשר ימשיך לתרום להפצת הדהרמה. אולם, חרף התועלת שתצמח ממסעו, הוא יחיה רק עד גיל שבעים ושתיים.
אטישה קיבל את ההצעה והתמקם בנְגָארי. לאחר מכן נענה לבקשתו של דְרוֹמְטוֹנְפָּה לחקור את מרכז טיבט. בנְיֶטָאנְג, עיירה בקרבת להאסה, חי אטישה במשך תשע שנים במהלכן גילה מחדש ספריות טיבטיות ובהן אוסף גדול של כתבים בסנסקריט וטיבטית. הוא שהה באזור עוד כחמש שנים לפני שנפטר מן העולם בשנת 1052 בגיל שניבאה לו טארה.


"קריאה לגורו ממרחק": מידע משלים עבור הטקסט

הצטרפות לקבלת חדשות הבלוג

חזרה לדף הראשי של הבלוג