יום שבת, 21 באפריל 2012

תלמידים! האינכם מלאים שמחה?

שיר חוויה ספונטאני מאת צ'וקי נימה רינפוצ'ה

במהות הגשמתם של הבודהות, אדוני שלושת הזמנים,
המצב הטבעי של הדהרמה של המשמעות המוחלטת,
סוגאטאגארבה נוכח בכולם.
בהרהרי במצב מולד זה, אני חש שמחה גדולה!

כל היצורים הולכים שולל אחר ההיצמדות לעצמי
בהרהרי באשליה זו, אני חש יאוש גדול!
המורה הגדול הראה את פניה הטבעיים של המודעות
בהרהרי בשחרור זה, אני נמלא השתאות!

זה אינו רחוק; זה ממש לפניך.
זה אינו קשה מדי; זה פשוט מדי.
איזה הפסד גדול, לא לזהות
את העובדה שתודעתך הנוכחית והרגילה
היא הבודהה המתקיים מעצמו!

אל תכסה את מודעותך הריקה והעירומה
בשכבות של התפתלויות מהוססות!
אל תסתיר את פניך הטבעיים
באחיזה של מודט ואובייקט.
עכשיו הוא הזמן לחוויה ישירה!

הסימן להתנסות הוא התעדנות טבעך.
אמון ומסירות זורמים מעצמם.
אהבה וחמלה מציפות אותך בטבעיות.
האוקיינוס של הבנה וחוויה עולה על גדותיו.

חיוני לתרגל את ההשקפה, המדיטציה והפעולה
מתומצתות לנקודת מפתח אחת!

כאשר כבשת את מבצר תודעתך המקורית
השתלטת על הממלכה המהוללת של דהארמאקאיה.
מבלי צורך לקוות לתוצאות בעתיד,
תלמידים! האם אינכם מלאים שמחה?

טבע זה שאין לבטאו, ערות המתקיימת מעצמה,
רבים טוענים כי מבינים הם אותו,
אך נדיר למצוא אדם החופשי מתבניות מנטליות!

אולי יש בכם את הדחף והשאיפה למדוט,
אך מבלי שתתנו להתנסות לעלות מתוך לבכם,
הבנה-למחצה לא תשחרר אתכם.
איזה ביטחון קיים, כאשר מזהים את הטבע האמיתי!

חדדו את ההשקפה עד שלמות!
עדנו את התרגול עוד ועוד!


מתוך The Union of Mahamudra and Dzogchen מאת צ'וקי נימה רינפוצ'ה, בהוצאת רנגג'ונג ישה.

עברית: מיכל סחף

הצטרפות לקבלת חדשות הבלוג

חזרה לדף הראשי

1 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

תודות למורה הנאצל, ולמתרגמת הנדיבה!

הוסף רשומת תגובה