יום רביעי, 10 במרץ 2010

צוקני רינפוצ`ה: אהבה וחמלה במסורת הדזוגצ`ן

אדיו רינפוצ'ה וצוקני רינפוצ'התקציר משיעור של צוקני רינפוצ'ה כפי שפורסם
באתר http://www.pundarika.org
.
בריטניה, 2006
.

תרגום מאנגלית: מיכל תשובה
עריכה: אבי תשובה ומיכל סחף


אנא הקשיבו ללימוד, לאחר שהעליתם בלבכם את התודעה האלטרואיסטית של הבודהיצ'יטה - הייחול להגשמת הארה מלאה למען כל היצורים בעלי התודעה.

כעת אנו נמצאים בשלב של הדרך. לדרך יש שני היבטים: בודהיצ'יטה אבסולוטית ובודהיצ'יטה יחסית. בתוך הבודהיצ'יטה היחסית ישנם שני היבטים: בודהיצ'יטה של שאיפה ובודהיצ'יטה של יישום.

כעת נלמד על ההיבט של הבודהיצ'יטה של השאיפה.

בקשר לזה, קיים מושג הנקרא ארבע המידות ללא-שיעור: אהבה ללא-שיעור, חמלה ללא-שיעור, אושר ללא-שיעור והשתוות נפש ללא-שיעור.

נתחיל באהבה, או בטוב לב אוהב [Loving kindness]. בהקשר זה אנו מדברים על מהות האהבה, על הפעולה של האהבה ועל אינסופיותה של האהבה, או חוסר-הגבולות של האהבה.

מהי מהותה של האהבה? מהות האהבה היא השאיפה או הייחול לכך שאני וכל הייצורים האחרים נזכה לאושר ולגורמי האושר. עם זאת, ללא חוויית האושר או הרווחה [Well-being], לא תתכן חווייה של אהבה, ובלעדיה לא יתקיימו התפקוד או הפעילות של האהבה. וכך, גם כן, לא יתקיים חוסר-הגבולות שבאהבה. אם כך, עלינו להתחיל בחוויית הרווחה.

עלינו לחוש רווחה, או אושר. עלינו לחוות זאת בגופינו, בתודעותנו, בתפישותנו. ככל שאנו מתקרבים לטבע-הבודהה, כך יש תחושה של רווחה, של אושר טבעי, שאינה מקושרת לאובייקט מסוים אשר יוצר אותה. היא איננה תלויה בסיבות ובנסיבות. אין זה שיכרון מסוג כזה או אחר. זוהי רק תחושה פשוטה מאוד של רווחה. ברגע שזיהינו זאת מתוך התנסות, אנו יכולים לייחל לאושר זה עבור עצמנו וגם עבור כל היצורים האחרים.

על מנת שתתקיים חווייה זו של אהבה בסיסית, או טוב-לב אוהב בסיסי, עלינו להמנע מכל מה שפועל נגדה, ועלינו להשתדל ליצור את התנאים אשר מגבירים אותה.

כך, התנאים אשר פועלים כנגדה, מקושרים במידה רבה עם רגשות ותחושות. בבודהיזם אנו מדברים על על חמשת המצרפים, או הסקנדהות. אלו הם המצרפים של הצורה, של התחושות, של התפישה, של הדחפים [לרוב מתורגם כ"תבניות מנטליות" או התניות] ולבסוף, של ההכרה. אהבה היא תחושה, וככזו היא מקושרת עם המצרף של התחושות, אשר לפי דרך הוג'ריאנה, קשור לגוף העדין.

גוף עדין זה מורכב מצה [Tsa] לונג [Lung] וטיגלה [Tigle] – הערוצים, האנרגיות, וזרעי האנרגיה. "צה" בטיבטית נקרא "נאדי" [Nadi] בסנסקריט ומתורגם לאנגלית כ"ערוצים" [Channels]. המילה הטיבטית "לונג", היא "פראנה" [Prana] בסנסקריט ומתורגמת לאנגלית כ"אנרגיות" [Energies] או "רוחות"[Winds]. ”טיגלה" הוא "בינדו" [Bindu] בסנסקריט, או "זרעים של אנרגיה" [Seeds of energy] באנגלית.

בתוך הגוף העדין ישנן רמות שונות של עידון. הערוצים הם גסים למדי, האנרגיות עדינות יותר, ולבסוף זרעי האנרגיה הם העדינים ביותר.

הר קיילש, טיבט
לפי הוג'ריאנה, טיגלה (זרעי האנרגיה) אשר מתפקדים כראוי, אשר אינם מיובשים, הינם הבסיס לאהבה, לאושר, לחמלה, ולבודהיצ'יטה. כאשר הגוף העדין נמצא באיזון, האנרגיה זורמת כראוי בערוצים, והטיגלה, זרעי האנרגיה, זורמים יחד עם האנרגיה לאורך כל הגוף. מאחר והתודעה רוכבת על אנרגיות אלו, אם הטיגלה אינם מיובשים אלא זורמים לאורך כל הגוף, אז לתודעה יש את הבסיס לחוויית הרווחה והאושר.

בשל סגנון החיים המודרני שלנו, הגוף העדין שלנו נמצא לרוב במצב מעורער למדי, מאחר שהוא נתון במידה רבה לסיטואציות של תקווה ופחד, אשר מובילות לחוסר איזון מסויים בגוף העדין. למעשה, כאשר ילדים נולדים, ואין להם קארמה חזקה או בעיה גנטית, ברוב המקרים הם בריאים למדי. אך כאשר הם גדלים, הילדים מושפעים יותר מהמחשבות והתפישות השונות אשר מתחילות להתפשט בתודעתם. סיטואציות בהן יש תקווות ופחדים רבים (בייחוד פחדים) מתחילות לעלות. בשל פחד זה, הגוף העדין נעשה מעורער. אנרגיות מתחילות לזרום בעת שרצוי שלא יזרמו; לעיתים האנרגיות חסומות, לעיתים הן זורמות בכיוון השגוי, וברמה הפיסית או האנרגטית, הן מתחילות להיות תזזיתיות.

כאשר ישנה תזזיתיות או שהאנרגיות חסומות בהרבה מקומות, הטיגלה לא פרושים ברחבי הגוף, ואינם נעים עם הגוף העדין במלוא תחושותיו. הם תקועים במקום אחד ואינם נעים. אז הטיגלה מתחילים לדעוך. כאשר הם מתייבשים או דועכים נוצרת תחושה של דיכאון בתודעתנו. הכל נראה מעט אפור, ואנו נתונים לפחדים. זה כמו ההיפך של אומץ וההיפך של בודהיצ'יטה. אנחנו הופכים להיות פחדנים כמו שפנים. זוהי אינה בעיה מנטלית לגמרי; היא קשורה למבנה הגופני-נפשי. ככל שאני מבין, בעיות מודרניות רבות קשורות לתחום זה. אני חושב שדיכאון קשור לזה, וגם אומללות וחרדה.

מה שעלינו לעשות הוא להחיות את הטיגלה. יש הרבה שיטות לעשות זאת. אחת מהן היא באמצעות שכנוע אינטלקטואלי. לדוגמא, אתה אולי מרגיש מדוכדך במקצת, אך עמוק בתוכך אתה בוטח בדהרמה, בברכתו של מורך ובשושלת המורים. אתה עדיין לא מרגיש טוב במיוחד, אך האמונה הרעיונית שלך היא חזקה למדי. כך אתה פונה בבקשה למוריך וזוכה בהשפעתם הרוחנית. ברכות אלו משפיעות על מצב הגוף העדין שלך. התוצאה היא שאתה מתחיל לחוות רווחה. ארבע ההעצמות גם הן קשורות לגישה זו. כאשר אתה חש אמון רב במורה שלך ואתה מקבל את ההעצמות של גוף מואר, דיבור מואר, תודעה מוארת ואת העצמת החכמה, זה משפר ומשפיע גם על המבנה הגופני והנפשי שלך. שיטה נוספת היא תרגול שש היוגות של נארופה ויש עוד הרבה, הרבה שיטות אחרות.

השיטה המרכזית שאנו הולכים להתמקד בה היא תרגול של מדיטציה, המצב של סמדהי. דרך תרגול שמאטה וויפאסנה, אנו מחיים את מצבם של הטיגלה, ואנו מתחילים לחולל את החוויה של רווחה או אושר. בתחילה קשה לגשת לטיגלה ישירות ולכן אנו מתחילים בעבודה עם התודעה שלנו, אשר בדרך כלל מלאה במחשבות מכל הסוגים. כאשר יש מחשבות רבות, גם זה יכול לייבש את כוחם של הטיגלה. לפיכך, באמצעות התרגול של ארבעת היישומים לביסוס המודעות, אנו מאמנים את תודעתנו להרגע, ובכך להעשות רגועים יותר ולשהות בשלווה. זה מחייה אוטומטית את הטיגלה, מה שמוביל בתורו לחוויה של רווחה.

ארבעת בסיסי המודעות הנם: מודעות לגוף, מודעות לתחושות, מודעות לתודעה ומודעות למדיטציה. באופן בסיסי, אלו הן ארבע צורות של שמאטה המיושמות על ארבעה אובייקטים שונים: הגוף שלנו, התחושות שלנו, התודעה שלנו, ותרגול המדיטציה שלנו. באופן זה, התודעה שלנו מוצאת מצב של שלווה, רוגע ופתיחות, בו החוויה של רווחה, שהיא הבסיס לאהבה אמיתית, מתחילה להתרחש. עם זאת, על מנת שהמודעות למצב המדיטציה תתפתח כראוי, עלינו להתבסס על שלושת בסיסי המודעות הראשונים.


משמעותה הבסיסית של המודעות לגוף היא שתודעתנו אינה נודדת אחר מחשבות על העבר או אחר ציפיות לגבי העתיד. התודעה נחה ברגע זה, מבלי להיות מעורבת בכל המחשבות של תקווה ופחד הקשורות להווה. היא רק נחה בתוך הגוף, מתוך תחושה של גוף ותודעה שאינם נפרדים. נאמר כי הגוף נח על כרית המדיטציה, והתודעה נחה על גבי הגוף.

המודעות לתחושות או לרגשות תלויה באנרגיות בגוף העדין. כאשר אנו מתרגלים מודעות לתחושות או לרגשות, אנו חייבים להתמודד איכשהו עם אנרגיות אלו. במקרה זה, אפשרות שימושית למדי היא לבצע תרגיל הנקרא ג'ם לונג [Jam Lung], שהוא נשימה רכה. זהו גם תרגיל של הגוף העדין. תזזיתיות מיוצרת על ידי מבנה הגוף-נפש שלנו ברמה האנרגטית. היא גורמת לתודעתנו לחוות דאגה, חרדה וכן הלאה. התזזיתיות עצמה יכולה להתגלם בכיוון חיובי או שלילי, אך לרוב היא מוליכה את תודעתנו לכיוון שלילי. זה משפיע על מלוא המערכת שלנו, וכאשר אנרגיה זו מגיעה ללב, אנשים יכולים להעשות מדוכאים למדי.

התרגיל של ג'ם לונג הוא פשוט מאוד. ישנם שלושה היבטים: ההכרה, האנרגיה התזזיתית, והנשימה. בתחילה אנו נרגעים ולוקחים שאיפה ארוכה. הגוף נח ברפיון, וממצב זה אנו נושפים באיטיות רבה ובאריכות, ושוב שואפים באיטיות ובאריכות. כאשר אנו שואפים באופן זה, התודעה בוחנת היכן יש תזזיתיות. אנו מוצאים את הנקודות בהן יש מתח ונוקשות, וזוהי התזזיתיות. ברגע שהתודעה מבחינה היכן נמצאת התזזיתיות, היא כבר יוצרת מערכת יחסים עמה. אנו מזהים את האנרגיה התזזיתית, ומעצם זיהויה, אנו מתאחדים עמה, ברמת התודעה. אז, באמצעות הנשימה, אנו מורידים אותה למטה, אל מתחת לטבור. חשוב ביותר שיהיה תיאום בין התודעה לאנרגיה התזזיתית. אחרת, אנו עשויים לבצע את כל התרגיל של הורדת הנשימה אל מתחת לטבור, אך התודעה תמשיך להיות תזזיתית.

בתחילה, אנו צריכים להיעזר בנשימה, אך בנקודה מסויימת, כאשר אנחנו נעשים מיומנים בכך, תשומת הלב לבדה תאפשר לנו להוריד את האנרגיה התזזיתית אל מתחת לטבור. בזמנים שבין תרגולי המדיטציה, טוב לשמור כ-10% מהאנרגיה מתחת לטבור. אנו נושמים באופן נורמלי, התודעה שלנו מתפקדת באופן נורמלי, ואנחנו יכולים להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים, אך בערך כ-10% מהאנרגיה נשארת מתחת לטבור באמצעות לחץ קל של השרירים. זה עוזר לשמור על האנרגיה למטה, ועוזר לנו לתפקד היטב בעולם.

בסיס המודעות השלישי הוא המודעות לתודעה. תשומת הלב שלנו ממוקדת ישירות בתודעה: מניין היא עולה, היכן היא שוהה ולאן היא נעלמת. אנו מתבוננים בתודעה, ובאמצעות תשומת לב וידיעה, מביאים אותה למצב של שקט, פשוט באמצעות ערנות למה שקורה בתודעה, וזיהויו ככזה. מתוך מצב שקט זה, שהוא המצב של שמאטה, מתחיל לעלות בסיס המודעות הרביעי, שהוא המודעות לתרגול המדיטציה. מכאן, אנו יכולים לחדור אל טבעה האמיתי של המציאות, אל מצב הריקות שהוא מעבר לכל מגבלות מושגיות. זוהי ויפסאנה. מבסיס המודעות הרביעי אנו מגיעים למצב של שלווה, ומצב טבעי של רווחה מתחיל לעלות.

אדיו רינפוצ'ה
באמצעות תרגול ארבעת בסיסי המודעות אנו נעשים מודעים לגוף, לתחושות ולתהליך המנטלי. באמצעות תרגולים אלו אנו מוצאים הרמוניה בין הגוף, האנרגיה, התודעה והתחושות. אנו מוצאים כי אין עוד קונפליקט ביניהם, וכי כל האי-הבנות שלנו לגביהם מתבהרות. אנו מגיעים למצב של שלווה ורוגע של התודעה, בו עולה תחושה טבעית של רווחה, שהיא התמצית של אהבה בלתי מותנית. מעת שמצאנו אהבה בלתי מותנית זו אנו צריכים לטפח אותה ולהרחיב אותה. אין כל טעם למצוא אותה ולשמור זאת לעצמנו. עלינו להרחיב אהבה זו. זוהי הפעולה של האהבה.

אהבה אותנטית ובלתי מותנית מהווה את הבסיס לחווייה ופיתוח של חמלה, אושר ושוויון נפש ללא-שיעור. למרות שארבע המידות ללא-שיעור מוסברות בנפרד, בחווייתנו הן עולות במשולב. לדוגמא, כאשר אנו חווים אהבה בלתי מותנית זו, אנו חווים תחושות של אושר והערכה. באותו הזמן, אנו מבינים שכל שאר היצורים עוד לא מצאו אהבה בלתי מותנית שכזו, והם עדיין מעונים על ידי כל סוגי הסבל. מתוך חווייתנו זו עולה תחושה של חמלה, התחושה של 'הו, כמה נהדר יהיה זה, אם כל היצורים האחרים היו חופשיים מסבלם ומכל הסיבות אשר גורמות לסבל'. בו זמנית אנו מתחילים לחוות אושר גדול וגם השתוות נפש, מאחר שאנו לא מפתחים הבחנות מפלות. כשאנו מתרגלים, כל ארבע המידות ללא-שיעור מתחילות להתאחד. נקודת ההתחלה היא פיתוח וחווייה של אותה אהבה אמיתית ובלתי מותנית.

אם כך, הנקודה העיקרית היא לנסות ולמצוא את אותו מצב בסיסי של רווחה או אהבה בלתי מותנית, אשר אינו מחשבה, מצב רוח או רגש. זהו מצב של רווחה או אהבה שאין בו תשוקה, היצמדות או תאווה. זוהי חווייה של רווחה שהיא מעבר לכל מצבי הקיצון הללו. זהו זרם בסיסי של רווחה שמעליו ייתכן ויעלו מחשבות או מצבי רוח, אך הם לא ישפיעו על תחושת הרווחה לאורך זמן. מצא זאת ונוח במצב זה, וכאשר מצבי הרוח והמחשבות יעלו, קבל אותם בברכה, אך אל תשנה את הזרם הבסיסי. זהו התרגול. כאשר הרווחה תתחיל להשאר ולהתבסס, אפשר יהיה לחוות אהבה וטוב-לב אוהב ואת כל האיכויות השונות הנלוות לכך.



הצטרפות לקבלת חדשות הבלוג

חזרה לדף הראשי של הבלוג

2 תגובות:

דורה אמר/ה...

קל להגיד, קשה לבצע. במיוחד כשנשארים לחיות בתוך החיים האמיתיים ולא נוסעים לגור על ראש הר, הרחק מאנשים ובעיות. הבעיה עם המצב של אהבה בלתי מותנית וכדומה היא שזה מצב ככ נזיל עד כדי לא מציאותי. זה כמו משחק הלבשת בובות - זוהי אשליה מתחלפת בשניה.

אנונימי אמר/ה...

מדיטציה - הכוונה למה שמעבר לאשליה תאמיני, בלי ספקות, כולנו בדרך הזאת כבר שניים....:)

הוסף רשומת תגובה